יום שישי, 15 ביוני 2012

המאבק מול רשויות הדואר של ישראל

מבוא
בדיונים שהתקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי 1994 בין נציגי ישראל ונציגי אש"פ גובש הסכם בנושא העברת הסמכויות למתן שירותי דואר על ידי הרשות הפלסטינית. בהסכם זה גובשו, בין היתר, מספר סעיפים המתייחסים להנפקת בולי דואר.

נקבע כי הרשות הפלסטינית רשאית להנפיק בולים וחותמות דואר בכפוף להוראות הבאות (ראה את המסמך המקורי):
1. בולים יכללו רק את המונח "הרשות הפלסטינית", את העריך ואת הנושא.
2. העריך יהיה נקוב רק במטבע חוקי מוסכם הנפוץ ברצועת עזה ובאזור יריחו.

בנוסף, סוכם כי בולים אלו ישמשו רק לצורך משלוח דברי דואר בתוך שטח הרשות הפלסטינית. דברי דואר המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות, לישראל או לארצות אחרות, יועברו דרך ישראל כשהם מבויילים בבולים ישראלים.


הדפסת בולים בניגוד להסכם
כבר בשלב מוקדם נוצרו חיכוכים בין הצדדים לגבי דרך מימוש ההסכם. בולי הדואר שהזמינה הרשות הפלסטינית בגרמניה עוצבו כך שסתרו את סעיפי ההסכם. על בולי אחת הסדרות נרשמה המילה "פלסטין" במקום "הרשות הפלסטינית" ובכל הבולים העריך ננקב במטבע בשם "מיל". מטבע זה לא היה קיים כלל מאז תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, וכל מטרתו הייתה ליצור מצג ולפיו ממשיכה הרשות הפלסטינית את הרצף של "פלשתינה" המנדטורית.



ישראל מחתה על הפרת ההסכם, ולא הסכימה לאשר את השימוש בבולים אלו.


ניסיונות לגיבוש פתרונות ביניים
ביום 13 בדצמבר 1994, לקראת מועד ההפעלה של בתי הדואר הפלסטינים אשר תוכנן ליום 1 בינואר 1995, התקיימה פגישה בין נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית ובין אנשי רשות הדואר של ישראל (ראה את המסמך המקורי).

אנשי הרשות הפלסטינית ביקשו לאשר את השימוש בבולים שהודפסו למרות הפגמים שבהם "אשר ודאי יתוקנו במהדורה הבאה". מנהל אגף התפעול ברשות הדואר ציין כי לא ניתן לאשר את הבולים, אשר אינם תואמים את הסכם קהיר.

הוצע לפלסטינים לבחון שני פתרונות ביניים להעברת הדואר ללא שימוש בבולים הבעייתיים:
1. לחזור ולהשתמש בבולים ישראלים שימכרו לרשות הפלסטינים במחיר נמוך מערכם הנקוב.
2. להשתמש במכונות ביול עם גלופה של הרשות הפלסטינית.

נציג הרשות הפלסטינית דחה את ההצעה לחזור ולהשתמש בבולים ישראלים, אולם קיבל בברכה את ההצעה להשתמש במכונות ביול וביקש לקבל בהקדם עשר מכונות.

במכתב ששלחה רשות הדואר הישראלית ביום 24 בינואר 1995 אל מנכ"ל משרד הדואר ברשות הפלסטינית נמסר כי רשות הדואר מוכנה לספק 15 מכונות ביול ללא כל תמורה. סכומי ההטבעה במכונות הביול יופיעו בשקלים ישראלים (ראה את המסמך המקורי).

חותמות הביול הוכנו ונמסרו לאנשי הרשות הפלסטינית (ראה פירוט בקישור הזה).


למרות זאת ההסדר המבוסס על מכונות הביול לא הופעל. מר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, הבטיח ליאסר ערפאת להכשיר את הבולים הבעייתיים באמצעות הוספת הדפס רכב של המטבע "פילס" על גבי המילה "מילס" שהודפסה במקור. בעקבות זאת הודיעו נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית כי על פי הנחייתו של יאסר ערפאת הם מנועים מלהפעיל את מכונות הביול לפני כניסתם של הבולים הפלסטינים לשימוש (ראה את המסמך המקורי).


התאמת הבולים לרוח ההסכם
בהמשך להבטחתו של ראש ממשלת ישראל להכשיר את הבולים אם ישונה הערך הנקוב שלהם באמצעות הדפס רכב (דהיינו "פילס" במקום "מיל"),  הזמינה הרשות הפלסטינית בגרמניה הדפסה מחודשת של סדרות הבולים הראשונות, הפעם בתוספת הדפס הרכב המתאים. הבולים הודפסו והונפקו ביום 10 באפריל 1995.




כאמצעי בטחון, למקרה שהבולים המתוקנים לא יודפסו במועד, הכינה הרשות הפלסטינית חותמות גומי קטנות ועליהן המילה "פילס". הכוונה הייתה להטביע את החותמות האלו על הבולים הקיימים ולשנות בדרך זו את הערך הנקוב שלהם. בסופו של דבר בוצעה ההדפסה של הבולים המתוקנים בגרמניה במועד, ולא היה צורך להשתמש בחותמות הגומי.

מנהל בית הדואר ביריחו, שקיבל את החותמת מן הדואר המרכזי בעזה,  הטביע כמחווה את חותמת הגומי על כמות מסויימת של בולים, אשר חלקם שימש לביול מכתבים שנשלחו דרך בתי דואר שונים ביריחו וברצועת עזה. כל הבולים הנושאים את חותמת הגומי עם המילה "פילס" מקורם בדואר יריחו (ראה תיאור מפורט של הבולים).




משלוח דואר אל מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית 
הוספת הדפס הרכב על בולי הרשות הפלסטינית פתרה את הפרת ההסכם בכל הנוגע לתוכן הבולים, אולם לא שינתה את המצב בכל הקשור למשלוח דברי דואר אל מחוץ לשטח הרשות הפלסטינית. ההסכם המקורי ולפיו דברי דואר כאלו חייבים להיות מבויילים בבולים ישראלים נותר בתוקף.


בחודשים הראשונים לפעילות דואר הרשות הפלסטינית העלימה ישראל עין מהפרות של ההסכם, והעבירה מכתבים שנשלחו אל ישראל ואל ארצות חוץ גם כאשר הם היו מבויילים בבולים של הרשות.

בחודש יולי, בעקבות הנחייה של הדרג המדיני, הוחלט להגביר את הפיקוח ולעמוד על מילוי ההסכם. רשות הדואר פרסמה ביום 11 ביולי 1995 הודעה לקהל ובה רענון של נוסח ההסכם והנחייה להתייחס אל מעטפות המבויילות בבולים של הרשות הפלסטינית כאל מכתבים לא מבויילים. פקידי הדואר הישראלים הונחו להחזיר מכתבים כאלו אל השולח בדרישה להדביק בולים ישראלים (ראה את ההודעה המקורית).

על המעטפות הוטבעה חותמת גומי "מוחזר לשולח, נא להדביק בולי דואר" (ראה פירוט בקישור זה).




חתימת הסכם דואר עם ישראל 
כחלק מהסכם אוסלו ב' הורחב השטח שנמסר לידי הרשות הפסלטינית, והוא כלל את כל היישובים הערבים בגדה המערבית. בנוסף, נחתם הסכם דואר עם מדינת ישראל ונקבעו דרכי ההתחשבנות על העברת דברי הדואר באמצעות דואר ישראל (ראה: סיכום פגישת חפיפה, הנחיות מנהל אגף התפעול).


בנוסף, סוכם כי ניתן יהיה לבייל מכתבים המיועדים אל מחוץ לשטח הרשות בבולים של הרשות הפלסטינית. הודגש כי הכוונה היא רק לאותם בולים התואמים את נוסח הסכם קהיר, וכי מכתבים שעליהם בולים לא תקפים יוחזרו לשולח (ראה: הנחיות מנהל אגף התפעול, הודעה לקהל 130/95, הודעה לקהל 133/95).

אנשי הרשות הפלסטינית התחייבו שלא למכור עוד בבתי הדואר את הבולים הבעייתיים.  


העלמת הבולים הבעייתיים 
עם הפעלת הסכם אוסלו ב' ביום 8 בנובמבר 1995, וכחלק ממנו התאפשר משלוח מכתבים הנושאים בולים של הרשות הפלסטינית אל מחוץ לשטח הרשות, החלו פקידי הדואר של הרשות הפלסטינית להקפיד שלא להעביר מכתבים שעליהם הודבקו בולים בעייתיים. בחלק מן המקרים בהם נעשה ניסיון לבחון את גבולות המערכת הוחזרו המכתבים על ידי פקידי הרשות בתוספת הודעה כי ישראל מחזירה מכתבים כאלו לשולח.





במקרים אחרים העדיפו פקידי הרשום לפתור את הבעיה על ידי כיסוי הבולים הבעייתיים במדבקות לבנות עליהם הוטבעה חותמת "הרשות הפלסטינית - דמי הדואר שולמו" (ראה פירוט בקישור זה).



ידועים גם מקרים בהם הוסתרו הבולים הבעייתיים על ידי הדבקת בול חוקי (ראה פירוט בקישור זה).




הטבעת חותמת מחאה בשנת 2001  
בסוף שנת 2000 פרץ ברחבי הרשות הפלסטינית גל של אירועים אלימים, אשר כונה בשם "האינתיפדה השנייה". ישראל הגיבה על אירועים אלו בהטלת הגבלות שונות על הרשות הפלסטינית, כולל ביטול הקלות בתחום משלוח דברי דואר שבוצע בניגוד להסכמים שנחתמו.
בתגובה, הטביע דואר הרשות הפלסטינית חותמת מיוחדת על דברי הדואר שנחסמו על ידי ישראל.



משרד הדואר והתקשורת - מנהלת הדואר.
אנו מצטערים על אי יכולתנו להעביר את הדואר אל המדינות הערביות וזאת עקב סירובן של שלטונות הכיבוש לאפשר את העברת הדואר.




דוגמה נוספת למעטפה עליה הוטבעה החותמת.







 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה