מבוא
בדיונים שהתקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי 1994 סוכם, בין היתר, כי הבולים אותם תדפיס הרשות הפלסטינית ישמשו רק לצורך משלוח דברי דואר בתוך שטח שבאחריותה. דברי דואר המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות, לישראל או לארצות אחרות, חייבים על פי ההסכם להישלח דרך ישראל ולהיות מבויילים בבולים ישראלים.
ביום 13 בדצמבר 1994, לקראת מועד ההפעלה של בתי הדואר הפלסטינים אשר תוכנן ליום 1 בינואר 1995, התקיימה פגישה בין נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית ובין אנשי רשות הדואר של ישראל. בפגישה זו הוצע לפלסטינים לרכוש בולים ישראלים במחיר נמוך מערכם הנקוב, אולם נציג הרשות הפלסטינית דחה את ההצעה. הוא טען שמכירת הבולים הישראלים תיתקל בהתנגדות חריפה של האוכלוסיה הפלסטינית (ראה את המסמך המקורי).
הצעה להשתמש במכונות ביול
על מנת לפתור את בעיית המשלוח של דברי דואר אל מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית הועלתה על ידי דואר ישראל ההצעה להשתמש במכונות ביול בהן תותקן גלופה של הרשות הפלסטינית. הצעה זו התקבלה בברכה על ידי נציגי הרשות, והם ביקשו לקבל בהקדם האפשרי עשר מכונות ביול. במכתב ששלחה רשות הדואר הישראלית ביום 24 בינואר 1995 אל מנכ"ל משרד הדואר ברשות הפלסטינית נמסר כי רשות הדואר מוכנה לספק 15 מכונות ביול ללא כל תמורה. סכומי ההטבעה במכונות הביול יופיעו בשקלים ישראלים (ראה את המסמך המקורי).
החתמות המחווה
גורמים בדואר הפלסטיני, אשר הכירו אותי היטב וידעו שאני מתעניין בכל חידוש בתהליכי העבודה, שלחו אלי בתחילת שנת 1995 סדרה בת 15 חותמות, אחת מכל מכונת ביול. החותמות הוטבעו כמחווה עם סכום אפס, והן נשאו תאריכים שונים.
את פירוט חותמות הביול ניתן למצוא במסמך זה
אין לייחס כל חשיבות לתאריך המופיע בחותמת. כל החותמות הוטבעו באתר אחד וניכר כי לא נעשה כל ניסיון לשנות את מצב המכונה ולהתאים את התאריך למועד ההחתמה.
בהמשך, לפי בקשתי, נשלחו אלי מספר סדרות נוספות של חותמות המכונה, ובכולן מצב המחיר והתאריך היה זהה. החתמות מחווה אלו מהוות תיעוד יחיד לעיצוב של חותמות הביול.
מדוע לא הופעלו מכונות הביול?
מנהיגי הרשות הפלסטינית ניסו באותה תקופה לאשר את השימוש בבולים אותם הדפיסו, ואשר עוצבו במתכונת אשר הפרה את ההסכם עליו חתמו עם ישראל. כמחווה של רצון טוב הבטיח מר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ליאסר ערפאת להכשיר את הבולים הבעייתיים באמצעות הוספת הדפס רכב של המטבע "פילס" על גבי המילה "מילס" שהודפסה במקור.
בעקבות זאת הודיעו נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית כי על פי הנחייתו של יאסר ערפאת הם מנועים מלהפעיל את מכונות הביול לפני כניסתם של הבולים הפלסטינים לשימוש (ראה את המסמך המקורי).
מצב זה נמשך עד חודש נובמבר 1995, מועד בו הופעל הסכם אוסלו ב'. בהסכם זה הותר לבייל בבולים פלסטינים גם מכתבים המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות.
במצב זה לא היה עוד צורך במכונות הביול, והן נגנזו מבלי שיופעלו כלל.
בדיונים שהתקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי 1994 סוכם, בין היתר, כי הבולים אותם תדפיס הרשות הפלסטינית ישמשו רק לצורך משלוח דברי דואר בתוך שטח שבאחריותה. דברי דואר המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות, לישראל או לארצות אחרות, חייבים על פי ההסכם להישלח דרך ישראל ולהיות מבויילים בבולים ישראלים.
ביום 13 בדצמבר 1994, לקראת מועד ההפעלה של בתי הדואר הפלסטינים אשר תוכנן ליום 1 בינואר 1995, התקיימה פגישה בין נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית ובין אנשי רשות הדואר של ישראל. בפגישה זו הוצע לפלסטינים לרכוש בולים ישראלים במחיר נמוך מערכם הנקוב, אולם נציג הרשות הפלסטינית דחה את ההצעה. הוא טען שמכירת הבולים הישראלים תיתקל בהתנגדות חריפה של האוכלוסיה הפלסטינית (ראה את המסמך המקורי).
הצעה להשתמש במכונות ביול
על מנת לפתור את בעיית המשלוח של דברי דואר אל מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית הועלתה על ידי דואר ישראל ההצעה להשתמש במכונות ביול בהן תותקן גלופה של הרשות הפלסטינית. הצעה זו התקבלה בברכה על ידי נציגי הרשות, והם ביקשו לקבל בהקדם האפשרי עשר מכונות ביול. במכתב ששלחה רשות הדואר הישראלית ביום 24 בינואר 1995 אל מנכ"ל משרד הדואר ברשות הפלסטינית נמסר כי רשות הדואר מוכנה לספק 15 מכונות ביול ללא כל תמורה. סכומי ההטבעה במכונות הביול יופיעו בשקלים ישראלים (ראה את המסמך המקורי).
החתמות המחווה
גורמים בדואר הפלסטיני, אשר הכירו אותי היטב וידעו שאני מתעניין בכל חידוש בתהליכי העבודה, שלחו אלי בתחילת שנת 1995 סדרה בת 15 חותמות, אחת מכל מכונת ביול. החותמות הוטבעו כמחווה עם סכום אפס, והן נשאו תאריכים שונים.
את פירוט חותמות הביול ניתן למצוא במסמך זה
אין לייחס כל חשיבות לתאריך המופיע בחותמת. כל החותמות הוטבעו באתר אחד וניכר כי לא נעשה כל ניסיון לשנות את מצב המכונה ולהתאים את התאריך למועד ההחתמה.
בהמשך, לפי בקשתי, נשלחו אלי מספר סדרות נוספות של חותמות המכונה, ובכולן מצב המחיר והתאריך היה זהה. החתמות מחווה אלו מהוות תיעוד יחיד לעיצוב של חותמות הביול.
מדוע לא הופעלו מכונות הביול?
מנהיגי הרשות הפלסטינית ניסו באותה תקופה לאשר את השימוש בבולים אותם הדפיסו, ואשר עוצבו במתכונת אשר הפרה את ההסכם עליו חתמו עם ישראל. כמחווה של רצון טוב הבטיח מר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ליאסר ערפאת להכשיר את הבולים הבעייתיים באמצעות הוספת הדפס רכב של המטבע "פילס" על גבי המילה "מילס" שהודפסה במקור.
בעקבות זאת הודיעו נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית כי על פי הנחייתו של יאסר ערפאת הם מנועים מלהפעיל את מכונות הביול לפני כניסתם של הבולים הפלסטינים לשימוש (ראה את המסמך המקורי).
מצב זה נמשך עד חודש נובמבר 1995, מועד בו הופעל הסכם אוסלו ב'. בהסכם זה הותר לבייל בבולים פלסטינים גם מכתבים המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות.
במצב זה לא היה עוד צורך במכונות הביול, והן נגנזו מבלי שיופעלו כלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה