מבוא
בדיונים שהתקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי 1994 בין נציגי ישראל ונציגי אש"פ גובש הסכם בנושא העברת הסמכויות למתן שירותי דואר על ידי הרשות הפלסטינית. בהסכם זה גובשו, בין היתר, מספר סעיפים המתייחסים להנפקת בולי דואר.
נקבע כי הרשות הפלסטינית רשאית להנפיק בולים וחותמות דואר בכפוף להוראות הבאות (ראה את המסמך המקורי):
1. בולים יכללו רק את המונח "הרשות הפלסטינית", את העריך ואת הנושא.
2. העריך יהיה נקוב רק במטבע חוקי מוסכם הנפוץ ברצועת עזה ובאזור יריחו.
במאמר זה יוצגו חלק מן הבולים אשר הונפקו במהלך השנים הראשונות להקמת דואר הרשות הפלסטינית, תוך הדגשת הבולים החריגים אשר הדפסתם עוררה בעיות ומחלוקות.
הדפסת הבולים הראשונים
לאור ההסכם עם ישראל בחנו אנשי הרשות הפלסטינית עם מספר גורמים באירופה את האפשרות להדפסת בולים, ובחרו בהצעתה של גרמניה. בחודשים אוגוסט - אוקטובר 1994 הודפסו בגרמניה מספר סדרות של בולים.
15 באוגוסט 1994 - סדרת בולי הדגל (תיאור מפורט)
15 באוגוסט 1994 - סדרת בולי הנשרים (תיאור מפורט)
1 בספטמבר 1994 - סדרת בולי הנוף (תיאור מפורט)
7 באוקטובר 1994 - גיליונית מזכרת הסכם השלום עזה-יריחו (תיאור מפורט)
בולי הדואר שהזמינה הרשות הפלסטינית סתרו את סעיפי ההסכם שנחתם עם ישראל. העריך בכל הבולים ננקב במטבע בשם "מיל", מטבע שלא היה קיים כלל מאז תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. מטרת ההדפסה הייתה ליצור מצג ולפיו ממשיכה הרשות הפלסטינית את הרצף של "פלשתינה" המנדטורית. בנוסף, על בולי סדרת הנשרים נרשמה בניגוד להסכם המילה "פלסטין" במקום "הרשות הפלסטינית". ישראל מחתה על הפרת ההסכם, ולא הסכימה לאשר את השימוש בבולים אלו.
התאמת הבולים לרוח ההסכם
במענה לפניה של הרשות הפלסטינית הבטיח מר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ליאסר ערפאת להכשיר את הבולים הבעייתיים אם ישונה הערך הנקוב שלהם באמצעות הדפס רכב (ראה את המסמך המקורי). בעקבות זאת הזמינה הרשות הפלסטינית בגרמניה הדפסה מחודשת של סדרות הבולים הראשונות, הפעם בתוספת הדפס הרכב המתאים. הערך הנקוב הבעייתי ("מיל") הוסתר על ידי הוספת הערך הנקוב החדש ("פילס"). הבולים הודפסו והונפקו ביום 10 באפריל 1995.
סדרת בולי הדגל (תיאור מפורט)
סדרת בולי הנוף (תיאור מפורט)
גיליונית מזכרת הסכם השלום עזה-יריחו (תיאור מפורט)
כאמצעי בטחון, למקרה שהבולים המתוקנים לא יודפסו במועד, הכינה הרשות הפלסטינית חותמות גומי קטנות ועליהן המילה "פילס". הכוונה הייתה להטביע את החותמות האלו על הבולים הקיימים ולשנות בדרך זו את הערך הנקוב שלהם. בסופו של דבר בוצעה ההדפסה של הבולים המתוקנים בגרמניה במועד, ולא היה צורך להשתמש בחותמות הגומי.
מנהל בית הדואר ביריחו, שקיבל את החותמת מן הדואר המרכזי בעזה, הטביע כמחווה את חותמת הגומי על כמות מסויימת של בולים, אשר חלקם שימש לביול מכתבים שנשלחו דרך בתי דואר שונים ביריחו וברצועת עזה. כל הבולים הנושאים את חותמת הגומי עם המילה "פילס" מקורם בדואר יריחו.
על הבולים הוטבעה חותמת הגומי בשלושה צבעים שונים: אדום, סגול ושחור. בדוגמה זו מוטבעת החותמת בצבעים שונים על אחד הבולים בסדרת הנשרים (ראה תיאור מפורט של הבולים).
חריגות נוספות בהנפקת הבולים
ביום 17 במאי 1995 הנפיקה הרשות הפלסטינית סדרה נוספת בת שלושה בולים, אשר הוקדשה לנושא "בול על בול". בכל אחד מן הבולים הוצג בול שהונפק בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי (תיאור מפורט).
השימוש בבול המנדטורי היה ניסיון לעקוף את ההסכם עם ישראל, ולהציג את המטבע המנדטורי ואת השם האסור "פלסטין". ישראל סרבה לאשר את הבולים האלו, ואסרה את השימוש בהם.
מכירת חלקי סדרות
את הבולים, שהודפסו בגרמניה, ניתן היה לרכוש מן הסוכן בגרמניה שייצג את בית הדפוס ואת הרשות הפלסטינית, או בבתי הדואר בשטח הרשות הפלסטינית. עם זאת, האפשרות השנייה לא הייתה מלאה. מסיבה בלתי ברורה לא כל הבולים הופצו למכירה בבתי הדואר (פירוט במאמר זה).
בדיונים שהתקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי 1994 בין נציגי ישראל ונציגי אש"פ גובש הסכם בנושא העברת הסמכויות למתן שירותי דואר על ידי הרשות הפלסטינית. בהסכם זה גובשו, בין היתר, מספר סעיפים המתייחסים להנפקת בולי דואר.
נקבע כי הרשות הפלסטינית רשאית להנפיק בולים וחותמות דואר בכפוף להוראות הבאות (ראה את המסמך המקורי):
1. בולים יכללו רק את המונח "הרשות הפלסטינית", את העריך ואת הנושא.
2. העריך יהיה נקוב רק במטבע חוקי מוסכם הנפוץ ברצועת עזה ובאזור יריחו.
במאמר זה יוצגו חלק מן הבולים אשר הונפקו במהלך השנים הראשונות להקמת דואר הרשות הפלסטינית, תוך הדגשת הבולים החריגים אשר הדפסתם עוררה בעיות ומחלוקות.
הדפסת הבולים הראשונים
לאור ההסכם עם ישראל בחנו אנשי הרשות הפלסטינית עם מספר גורמים באירופה את האפשרות להדפסת בולים, ובחרו בהצעתה של גרמניה. בחודשים אוגוסט - אוקטובר 1994 הודפסו בגרמניה מספר סדרות של בולים.
15 באוגוסט 1994 - סדרת בולי הדגל (תיאור מפורט)
15 באוגוסט 1994 - סדרת בולי הנשרים (תיאור מפורט)
1 בספטמבר 1994 - סדרת בולי הנוף (תיאור מפורט)
7 באוקטובר 1994 - גיליונית מזכרת הסכם השלום עזה-יריחו (תיאור מפורט)
בולי הדואר שהזמינה הרשות הפלסטינית סתרו את סעיפי ההסכם שנחתם עם ישראל. העריך בכל הבולים ננקב במטבע בשם "מיל", מטבע שלא היה קיים כלל מאז תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. מטרת ההדפסה הייתה ליצור מצג ולפיו ממשיכה הרשות הפלסטינית את הרצף של "פלשתינה" המנדטורית. בנוסף, על בולי סדרת הנשרים נרשמה בניגוד להסכם המילה "פלסטין" במקום "הרשות הפלסטינית". ישראל מחתה על הפרת ההסכם, ולא הסכימה לאשר את השימוש בבולים אלו.
התאמת הבולים לרוח ההסכם
במענה לפניה של הרשות הפלסטינית הבטיח מר יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ליאסר ערפאת להכשיר את הבולים הבעייתיים אם ישונה הערך הנקוב שלהם באמצעות הדפס רכב (ראה את המסמך המקורי). בעקבות זאת הזמינה הרשות הפלסטינית בגרמניה הדפסה מחודשת של סדרות הבולים הראשונות, הפעם בתוספת הדפס הרכב המתאים. הערך הנקוב הבעייתי ("מיל") הוסתר על ידי הוספת הערך הנקוב החדש ("פילס"). הבולים הודפסו והונפקו ביום 10 באפריל 1995.
סדרת בולי הדגל (תיאור מפורט)
סדרת בולי הנוף (תיאור מפורט)
גיליונית מזכרת הסכם השלום עזה-יריחו (תיאור מפורט)
כאמצעי בטחון, למקרה שהבולים המתוקנים לא יודפסו במועד, הכינה הרשות הפלסטינית חותמות גומי קטנות ועליהן המילה "פילס". הכוונה הייתה להטביע את החותמות האלו על הבולים הקיימים ולשנות בדרך זו את הערך הנקוב שלהם. בסופו של דבר בוצעה ההדפסה של הבולים המתוקנים בגרמניה במועד, ולא היה צורך להשתמש בחותמות הגומי.
מנהל בית הדואר ביריחו, שקיבל את החותמת מן הדואר המרכזי בעזה, הטביע כמחווה את חותמת הגומי על כמות מסויימת של בולים, אשר חלקם שימש לביול מכתבים שנשלחו דרך בתי דואר שונים ביריחו וברצועת עזה. כל הבולים הנושאים את חותמת הגומי עם המילה "פילס" מקורם בדואר יריחו.
על הבולים הוטבעה חותמת הגומי בשלושה צבעים שונים: אדום, סגול ושחור. בדוגמה זו מוטבעת החותמת בצבעים שונים על אחד הבולים בסדרת הנשרים (ראה תיאור מפורט של הבולים).
חריגות נוספות בהנפקת הבולים
ביום 17 במאי 1995 הנפיקה הרשות הפלסטינית סדרה נוספת בת שלושה בולים, אשר הוקדשה לנושא "בול על בול". בכל אחד מן הבולים הוצג בול שהונפק בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי (תיאור מפורט).
השימוש בבול המנדטורי היה ניסיון לעקוף את ההסכם עם ישראל, ולהציג את המטבע המנדטורי ואת השם האסור "פלסטין". ישראל סרבה לאשר את הבולים האלו, ואסרה את השימוש בהם.
מכירת חלקי סדרות
את הבולים, שהודפסו בגרמניה, ניתן היה לרכוש מן הסוכן בגרמניה שייצג את בית הדפוס ואת הרשות הפלסטינית, או בבתי הדואר בשטח הרשות הפלסטינית. עם זאת, האפשרות השנייה לא הייתה מלאה. מסיבה בלתי ברורה לא כל הבולים הופצו למכירה בבתי הדואר (פירוט במאמר זה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה