יום רביעי, 3 באפריל 2013

מבנה גליל תוויות רישום

עד לשנים האחרונות, קודם להופעת תוויות הרישום המבוססות על קריאה ממוחשבת של ברקוד, נהוג היה להשתמש בתוויות רישום דביקות, אותן הצמיד הפקיד אל המעטפה הרשומה. את המספר הרשום על התווית נהג הפקיד להעתיק בכתב יד הן לאישור המשלוח שנמסר לשולח, והן לספרי המעקב של בית הדואר. מספר זה הועתק ונרשם בכל אחת מהתחנות בהן טופל דבר הדואר הרשום, עד למסירתו לידי הנמען.

את התוויות נהוג היה להדפיס בגלילים שכללו 1000 תוויות כל אחד. הגליל הראשון התחיל במספר 0001 והסתיים במספר 1000, הגליל השני התחיל במספר 1001 והסתיים במספר 2000, וכך הלאה.



דוגמה לגליל תוויות רישום מסניף הדואר הישראלי "מרכז תעשיה ר/עזה" המכיל 1000 תוויות, במספרים 3001 עד 4000. 



 
דוגמה לגליל תוויות רישום מסניף הדואר הישראלי "אל בוריג'" המכיל 1000 תוויות, במספרים  04001 עד 05000.







פקידי הדואר נהגו בדרך כלל להשתמש בתוויות על פי סדר הופעתן בגליל, וזאת על מנת להקל על איתור הרישום בספר המעקב במקרה של איתור דבר דואר שאבד. מאותה סיבה לא היה נהוג להשתמש ביותר מגליל אחד בו זמנית.

עם זאת, לא הייתה כל חובה להשתמש בגלילים השונים על פי סדר מסויים, ובהחלט יתכן שהגליל השלישי (זה המכיל את תוויות מספר 2001 -3000) היה בשימוש לפני הגליל השני (זה המכיל את תוויות מספר 1001 - 2000).

בחינת מספרי תוויות הרישום בהם השתמשו בבית הדואר בהפרש של מספר ימים (או אף שבועות, כאשר מדובר בבית דואר קטן), מאפשר ללמוד על היקף הפעילות של בית הדואר.



 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה