שמי ד"ר יוסף ואלך ואני אספן, חוקר ומתעד, העוסק זה שנים רבות בתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל. לאורך תקופה ארוכה עסקתי גם במסחר בבולים וניהלתי בית מכירות פומביות.
אחד התחומים העיקריים בהם התמקדתי היה תיעוד תולדות הדואר של אזור יהודה, שומרון וחבל עזה. שטח זה עבר תהפוכות רבות מאז תום שלטון המנדט הבריטי בשנת 1948. הוא נכבש תחילה על ידי ממלכת עבר הירדן, עבר לניהולה של מדינת ישראל, וכיום נמצא ברובו תחת שליטת הרשות הפלסטינית.
עובדת היותי בן התקופה נתנה לי את האפשרות לתעד מכלי ראשון את השפעת חילופי הממשל בדור האחרון. הייתי עד בשנת 1967 לצירוף שטחי רצועת עזה והגדה המערבית למדינת ישראל כחלק מן הניצחון במלחמת ששת הימים, ועסקתי שנים רבות בחקר ובתיעוד שירותי הדואר באזורים אלו. את מחקרי על התקופה הישראלית ועל התקופות שקדמו לה סיכמתי בעשרות מאמרים ובמספר ספרים שהוצאתי לאור, ובהם הצגתי את הממצאים שליקטתי ואת המסקנות אליהן הגעתי תוך לימוד ממצאים אלו.
היה זה אך טבעי שאמשיך בפעילות מחקרית זו גם בתקופה בה החל מימוש הסכמי אוסלו, וחלק מן השטחים הועבר לאחריות הרשות הפלסטינית. הייתה זו הזדמנות של "פעם בחיים" לתעד בזמן אמת את תהליך הקמת שירות דואר של מדינה חדשה. באתר זה ריכזתי את תוצאות מחקר זה המבוסס על האוסף רב ההיקף שצברתי לאורך השנים.
הקמת האתר נעשתה בשיתוף עם משה רימר, אשר סייע רבות בגיבוש עבודת המחקר, בארגון הפריטים לתצוגה ובכתיבת תוכן האתר.
ברצוני להודות למנהלי דואר הרשות הפלסטינית אשר עשו את עבודתם וסייעו ככל יכולתם להשגת הפריטים הרבים עליהם מתבסס מחקר זה.
מה ניתן למצוא באתר זה?
1. דף הבית של האתר.
2. תיאור כרונולוגי של האירועים העיקריים שהתרחשו במהלך תקופת מימוש הסכמי אוסלו והקמת דואר הרשות הפלסטינית.
3. הפרק המרכזי של העבודה בו רוכזו תוצרי עבודת המחקר.
4. הצגת פריטים מן האוסף בחלוקה לפי סוג פריט.
5. ריכוז מסמכי מקור אשר שימשו לביסוס עבודת המחקר.
6. הפנייה אל מאמרים שפורסמו בעבר בעיתונות הבולאית.
7. הסבר על שיטת העבודה בה בוצע איסוף הפריטים הכלולים באוסף.
עד לשנים האחרונות, קודם להופעת תוויות הרישום המבוססות על קריאה ממוחשבת של ברקוד, נהוג היה להשתמש בתוויות רישום דביקות, אותן הצמיד הפקיד אל המעטפה הרשומה. את המספר הרשום על התווית נהג הפקיד להעתיק בכתב יד הן לאישור המשלוח שנמסר לשולח, והן לספרי המעקב של בית הדואר. מספר זה הועתק ונרשם בכל אחת מהתחנות בהן טופל דבר הדואר הרשום, עד למסירתו לידי הנמען.
את התוויות נהוג היה להדפיס בגלילים שכללו 1000 תוויות כל אחד. הגליל הראשון התחיל במספר 0001 והסתיים במספר 1000, הגליל השני התחיל במספר 1001 והסתיים במספר 2000, וכך הלאה.
דוגמה לגליל תוויות רישום מסניף הדואר הישראלי "מרכז תעשיה ר/עזה" המכיל 1000 תוויות, במספרים 3001 עד 4000.
דוגמה לגליל תוויות רישום מסניף הדואר הישראלי "אל בוריג'" המכיל 1000 תוויות, במספרים 04001 עד 05000.
פקידי הדואר נהגו בדרך כלל להשתמש בתוויות על פי סדר הופעתן בגליל, וזאת על מנת להקל על איתור הרישום בספר המעקב במקרה של איתור דבר דואר שאבד. מאותה סיבה לא היה נהוג להשתמש ביותר מגליל אחד בו זמנית.
עם זאת, לא הייתה כל חובה להשתמש בגלילים השונים על פי סדר מסויים, ובהחלט יתכן שהגליל השלישי (זה המכיל את תוויות מספר 2001 -3000) היה בשימוש לפני הגליל השני (זה המכיל את תוויות מספר 1001 - 2000).
בחינת מספרי תוויות הרישום בהם השתמשו בבית הדואר בהפרש של מספר ימים (או אף שבועות, כאשר מדובר בבית דואר קטן), מאפשר ללמוד על היקף הפעילות של בית הדואר.
מעבר לרשימות מקבילות
חותמות מיוחדות - חותמות חג המולד - החותמות
14 בדצמבר 1998 - ביקור הנשיא קלינטון
4 בדצמבר 1999 - תחילת אירועי בית לחם (שגוי)
איות שגוי של מילה (SIRMOIES במקום CEREMONIES)
4 בדצמבר 1999 - תחילת אירועי בית לחם (מתוקן)
31 בדצמבר 1999 - המילניום
1 בינואר 2000 - המילניום
20 במרץ 2000 - ביקור האפיפיור
